גנרטור סולארי, הידוע גם כתחנת כוח ניידת, הוא פתרון אגירה וחלוקת חשמל המבוסס על סוללת ליתיום, בקר טעינה וממיר מתח, ללא מנוע בעירה וללא צריכת דלק. המערכת מספקת חשמל בהיקפים שונים לגיבוי ביתי, לעבודה באתרי בנייה ולשימוש בשטח פתוח, כתלות בקיבולת האגירה ובהספק הרציף של הדגם הנבחר.
בחנות אנחנו נתקלים חדשות לבקרים באנשי מקצוע שרכשו פתרון חשמל לא מתאים לצורך שלהם, ומגלים זאת רק בשטח כשהמערכת נכנסת להגנת עומס יתר או שהסוללה נגמרת באמצע עבודה. המאמר הזה מסדר את הנתונים הטכניים המרכזיים כדי שהבחירה תתבסס על מספרים ולא על ניחוש.
אנחנו ב"צלח" מלווים קבלנים, טכנאים ומנהלי רכש מאז 1988, ומכירים היטב את ההבדל בין מפרט שנראה טוב על הנייר לבין מערכת שבאמת עומדת בעומס בשטח.
תחנת כוח ניידת לגיבוי חשמלי ולעבודה בשטח
במאמר זה
- ההבדל בין גנרטור סולארי לגנרטור חשמלי מבוסס דלק
- כיצד לחשב הספק רציף, עומס שיא (Surge) וקיבולת נדרשת ב-Wh
- שיקולי בטיחות בהפעלה במבנה סגור ובבחירת סוג הסוללה
- זמני טעינה מרשת החשמל, מרכב ומפאנלים סולאריים בשטח
- טבלאות השוואה בין שימוש ביתי לגיבוי ובין עבודה מקצועית בשטח
- טעויות נפוצות בבחירת תחנת כוח וכיצד להימנע מהן
תוכן עניינים
- מה זה גנרטור סולארי ואיך הוא פועל
- למה גנרטור סולארי מחליף את הפתרונות המיושנים
- מה ההבדל בין גנרטור סולארי לבין גנרטור חשמלי מסורתי
- בעיית רעש ודלק, למה סוללות כובשות את השטח
- האם בטוח להפעיל מערכת גיבוי בתוך מבנה סגור
- איך לבחור גנרטור סולארי לפי ארבעה פרמטרים טכניים
- כמה Wh נדרשים למערכת גיבוי בשעת חירום
- האם גנרטור סולארי מפעיל כלי עבודה כבדים באתר
- האם אפשר להפעיל מקרר בהפסקת חשמל
- שיטות טעינה – שקע, רכב או פאנלים בשטח
- למה גל סינוס טהור חשוב לציוד רגיש
- סוגי סוללות ומחזורי פריקה, מה מחזיק שנים
- עבודה בשטח, ציוד היקפי ומקררים ניידים
- טבלת השוואה – סולארי מול דלק מול אל פסק
- מה עדיף לבית ומה עדיף לשטח
- תרשים – קיבולת מול זמני עבודה בפועל
- ארבע טעויות שחוזרות אצלנו בחנות
- שאלות ותשובות
- סיכום והמלצות
כלים נבחרים
.jpg)
מה זה גנרטור סולארי ואיך הוא פועל
גנרטור סולארי הוא בפועל תחנת כוח ניידת, מארז שמכיל סוללת ליתיום, בקר טעינה (Charge Controller), ממיר מתח (Inverter) שהופך זרם ישר 12V/24V/48V לזרם חילופין 230V, ומערך יציאות AC, DC ו-USB.
המילה "גנרטור" כאן מטעה. אין כאן מנוע בעירה ואין אלטרנטור שמייצר חשמל. יש כאן מערכת שאוגרת אנרגיה ומספקת אותה בדרישה, כמו מאגר מים עם ברז מדוד. מי שמייצר את החשמל בפועל הם הפאנלים הסולאריים, או רשת החשמל בזמן שהיחידה בטעינה.
בשטח זה מתורגם לשלושה תרחישים – גיבוי ביתי בהפסקת חשמל ממושכת, אספקת כוח באתרי בנייה בשלב הסקלטון לפני שיש בכלל לוח חשמל זמני, ופעילות מקצועית בשטח פתוח. מסמכי ההיערכות לחירום של מרכזי החוסן מגדירים בדיוק את השפה הזו של הספק ואנרגיה, וכדאי להכיר אותה לפני שקונים. במדריך "מוכנים לחירום" של מרכזי החוסן יש הסבר מסודר על ההבחנה בין הספק לאנרגיה.
למה גנרטור סולארי מחליף את הפתרונות המיושנים
גנרטור בנזין דורש טקס. בודקים שמן, מושכים חבל התנעה, נותנים לו לחמם, בודקים שיש דלק במיכל 15 ליטר, ומחליפים פילטר אוויר כל 100 שעות עבודה. אם הוא עמד חודשיים בלי הפעלה, הקרבורטור סתום והוא לא יתניע.
תחנת כוח סולארית עומדת במחסן שנה שלמה, מאבדת 2% טעינה בחודש, ובלחיצת כפתור אחת נותנת 230V יציבים. אפס פליטות, אפס ריח, אפס רעש.
הקבלנים שמגיעים אלינו עושים את החישוב הזה כלכלית ולא רגשית. כל נסיעה לתחנת דלק באמצע יום עבודה עולה 40 דקות, כפול פעמיים בשבוע, כפול שנה. זה שבוע עבודה שלם שנעלם. פתרון גיבוי נטען מבטל את התלות הזו לחלוטין, כי הטעינה קורית בלילה בחניון או תוך כדי נסיעה ברכב.
מה ההבדל בין גנרטור סולארי לבין גנרטור חשמלי מסורתי
כאן נוצר הבלבול הכי גדול בשוק. כשקבלן ותיק אומר "גנרטור חשמלי", הוא מתכוון בדרך כלל למכונת בנזין או דיזל עם אלטרנטור שמייצרת חשמל תוך כדי שריפת דלק. כשמוכר באינטרנט כותב "גנרטור חשמלי שקט", הוא מתכוון לתחנת אגירה סוללתית. אותה מילה, שני עולמות.
ההבדלים המעשיים בין השניים בולטים בשלושה תחומים.
זמן תגובה. גנרטור דלק צריך התנעה וחימום של 30 עד 60 שניות. גנרטור סולארי מספק זרם ברגע שלוחצים על המתג, וחלק מהדגמים עוברים למצב UPS תוך 20 מילישניות.
ניידות. גנרטור 3kW שוקל 45 קילו ודורש שני אנשים להעמסה. תחנת כוח 1000Wh שוקלת 11 עד 14 קילו ונכנסת לתא מטען של רכב מסחרי קטן ליד ארגז הכלים.
תחזוקה. אצל האחד מדובר בשמנים, פלאגים ופילטרים. אצל השני מדובר בכבל טעינה.
בעיית רעש ודלק, למה סוללות כובשות את השטח
רעש ודלק מגבילים שימוש בגנרטור קונבנציונלי בשטחים בנויים
שני חסמים עוצרים עבודה עם גנרטור קונבנציונלי, וזה תמיד אותם שניים.
הראשון הוא רמת הרעש. גנרטור פתוח סטנדרטי מייצר 85 עד 95 דציבל במרחק 7 מטר. גם גנרטור "מושתק" בתא אקוסטי יושב על 65 עד 70 דציבל, וזה עדיין מספיק כדי להעיף אתכם מאתר בשכונת מגורים אחרי 19:00.
השני הוא הדלק עצמו. ג'ריקן בנזין 20 ליטר ברכב עבודה חם זו סכנת אש ממשית, בעיית אחסון, ובעיה ביטוחית מול המזמין. שילוב רעש ודלק פשוט מוציא אתכם מחלק מהפרויקטים.
גנרטור סולארי מוחק את שתי הבעיות. אין מנוע, אין רעש מעבר לזמזום מאוורר קל של 30dB, ואין נוזל דליק ברכב. מדריך משרד האנרגיה להתקנת מערכות עצמאות באנרגיה מציג את אותו היגיון של הפחתת תלות בדלק בחירום.
האם בטוח להפעיל מערכת גיבוי בתוך מבנה סגור
קבלו את זה בלי עידון – אסור בשום מצב להפעיל גנרטור דלק בתוך בית, מחסן, חניון תת קרקעי, מרפסת סגורה או ממ"ד. גם לא ליד חלון פתוח.
הסיבה היא פחמן חד חמצני (CO), גז חסר ריח וחסר צבע שנקשר להמוגלובין פי 200 חזק יותר מחמצן. אנשים מאבדים הכרה לפני שהם מבינים שמשהו לא בסדר. עלון הבטיחות של המוסד לבטיחות ולגהות בנושא גנרטורים מפרט את האזהרה במפורש.
תחנת כוח סולארית לא פולטת דבר. אפס גזים, אפס בעירה. אפשר להעמיד אותה על שולחן המטבח בזמן הפסקת חשמל, בסלון, במשרד או בתוך קרון עבודה סגור.
טיפ המומחים של צלח – גם לסוללת גיבוי תנו לנשום. השאירו 10 ס"מ מרווח סביב פתחי האוורור, אל תניחו אותה על שטיח, ואל תעמידו אותה בשמש ישירה או ליד תנור. טמפרטורת עבודה תקינה היא 0 עד 40 מעלות. מטרד רעש ודלק נעלם, אבל היגיינה תרמית נשארת.
איך לבחור גנרטור סולארי לפי ארבעה פרמטרים טכניים
מנהל רכש שמסתכל רק על מספר אחד במפרט קונה מוצר שגוי. יש ארבעה מספרים, ורק ארבעתם יחד נותנים תשובה.
הספק רציף (W) קובע אילו מכשירים תוכלו להריץ במקביל. קיבולת אגירה (Wh) קובעת כמה זמן. הספק שיא (Surge) קובע האם המערכת בכלל תצליח להתניע מנוע. הספק כניסה סולארי (Solar Input) קובע כמה מהר תחזרו לאוויר בשטח.
ההתאמה הזו היא מה שמונע את התרחיש הכי מתסכל, לוחצים הדק על פטישון, המערכת נכנסת להגנת עומס יתר ומכבה את עצמה, ואתם עומדים באתר עם מכשיר של 4,000 שקל שלא מזיז כלום. גנרטור סולארי שנבחר לפי המפרט הנכון פשוט עובד.
ההבדל בין הספק רציף (W) לקיבולת אגירה (Wh)
W זה קוטר הצינור, Wh זה גודל המיכל.
מכשיר של 500W מחובר לתחנה של 1000Wh יעבוד קצת פחות משעתיים. למה פחות? כי לממיר יש נצילות של 85% עד 90%, ומה שיוצא בשקע תמיד קטן ממה שיושב בסוללה. החישוב מתבצע כך – 1000Wh כפול 0.85, חלקי 500W, שווה 1.7 שעות.
תחנה של 2000W רציף עם 500Wh בלבד תפעיל מכשירים חזקים לדקות ספורות. תחנה של 300W עם 2000Wh תחזיק ראוטר ותאורה ליומיים. שני קצוות, שתי טעויות.
עומס התנעה (Surge), למה מנועים ומדחסים צורכים פי כמה
מנוע חשמלי ברגע ההתנעה מושך זרם פרץ (Inrush Current) גבוה בהרבה מהצריכה הנומינלית שלו, כי הרוטור עדיין עומד ואין כוח אלקטרומוטורי נגדי. משחזת זווית 900W תדרוש רגעית 2,000W עד 2,700W. מדחס מקרר של 150W יקפוץ ל-1,000W לחצי שנייה.
לכן מחפשים ממיר שמצהיר על הספק שיא של פי 2 עד פי 3 מההספק הנומינלי, ולא "בערך". כדי להבטיח עבודה חלקה עם כלים תעשייתיים כבדים יש להצטייד ביחידה הכוללת ממיר מתח לתחנת כח בעל יכולת ניהול עומסים מתקדמת והספק שיא גבוה.
כמה Wh נדרשים למערכת גיבוי בשעת חירום
בונים מאזן אנרגיה, לא ניחוש. יושבים עם דף, כותבים כל צרכן, כופלים בשעות.
תאורת חירום LED, 20W כפול 8 שעות שווה 160Wh. נתב אינטרנט ומודם, 15W כפול 24 שעות שווה 360Wh. מקרר ביתי בעבודה מקוטעת, ממוצע 150W כפול 24 שעות בפועל שווה כ-1,200Wh, כי המדחס עובד בערך שליש מהזמן. טעינת שני טלפונים ומכשיר קשר, 30W כפול 3 שעות שווה 90Wh.
הסכום עומד על כ-1,810Wh ליממה. עכשיו מוסיפים מקדם ביטחון של 20% עד 25% על איבודי המרה ועל טמפרטורת סביבה גבוהה, ומגיעים לכ-2,250Wh.
המשמעות היא שגנרטור סולארי בקיבולת 2000Wh יביא אתכם ליממה שלמה של גיבוי לצרכנים חיוניים. אם מוסיפים פאנל בשטח, המערכת מתחדשת כל יום ואתם למעשה בלתי תלויים.
האם גנרטור סולארי מפעיל כלי עבודה כבדים באתר
בדיקת התאמה בין הספק הכלי לממיר לפני חיבור לתחנת הכוח
תלוי בכלי, ותלוי במספרים שכתובים על השלט המתכתי בגוף המכשיר, לא על האריזה, על השלט.
משחזת זווית 125 מ"מ בהספק 900W, כן, עם ממיר שנותן 2,500W שיא. פטישון SDS-Plus 800W, כן, בעבודה לסירוגין. שואב אבק תעשייתי 1,200W, כן, בתחנות של 2000W ומעלה. מסור אבן 2,500W בעבודה רציפה, כאן גנרטור חשמלי מבוסס דלק עדיין עושה עבודה טובה יותר לאורך יום שלם.
אבל היישום החזק ביותר הוא אחר לגמרי, טעינה. תחנת הכוח מאפשרת טעינה רציפה של סטים כלים נטענים לאורך כל יום העבודה, כך שהצוות אינו תלוי בנקודת חשמל זמינה באתר.
מטען מהיר של סוללת 18V/5Ah צורך כ-200W ומסיים מחזור ב-40 דקות. גנרטור סולארי של 1000Wh נותן כ-10 מחזורי טעינה מלאים ביום.
האם אפשר להפעיל מקרר בהפסקת חשמל
זו השאלה הראשונה שנשאלת אצלנו בחנות, וכמעט תמיד עם מבט מודאג.
מקרר לא עובד ברציפות. הוא עובד במחזורים, המדחס מתניע, מושך רגעית 800W עד 1,200W למשך פחות משנייה, ואז מתייצב על צריכה של 100W עד 180W למשך 10 עד 20 דקות. אחר כך הוא נכבה עד שהטרמוסטט מעיר אותו שוב.
בפועל, לאורך יממה, מקרר משפחתי מודרני בדירוג A צורך 0.8 עד 1.3 קוט"ש.
המסקנה המספרית היא שתחנת גיבוי בקיבולת 1500Wh תחזיק מקרר ממוצע בין 10 ל-18 שעות עבודה רצופות, תלוי בכמה פעמים פותחים את הדלת. עצה מהשטח – בהפסקת חשמל אל תפתחו את המקרר סתם. כל פתיחה מכריחה את המדחס לעבוד סבב נוסף ומקצרת את זמן הגנרטור סולארי שלכם בכ-20 דקות.
שיטות טעינה – שקע, רכב או פאנלים בשטח
לתחנת כוח מודרנית יש שלושה נתיבי כניסה, וכדאי להכיר את שלושתם.
טעינת רשת AC היא המהירה ביותר. דגמים מקצועיים נטענים מ-0% ל-80% בפחות משעה, ויש כאלה שמגיעים לקצב של 1,800W כניסה.
שקע מצית ברכב 12V או 24V נותן בדרך כלל 100W עד 200W בלבד. איטי, אבל בזמן נסיעה של שעתיים בין אתרים זו אנרגיה שנצברת בחינם.
פאנלים פוטו וולטאיים הם העצמאות האמיתית. באמצעות התאמה נכונה של פאנלים וציוד סולארי ניידים או קבועים, ניתן להבטיח זרימת חשמל שוטפת וטעינה מהירה של התחנה ישירות מקרינת השמש.
רוב הדגמים המתקדמים תומכים בטעינה משולבת, רשת ופאנל במקביל, עם מעבר חלק בין המקורות בלי שהמכשירים המחוברים ירגישו דבר.
חישוב זמני טעינה מפאנל סולארי בשטח
הנוסחה פשוטה, קיבולת הסוללה (Wh) חלקי הספק הפאנל (W), כפול מקדם נצילות מציאותי של 0.75 עד 0.8.
למה מקדם? כי פאנל 400W לא נותן 400W. זווית השמש משתנה, אבק על הזכוכית מוריד 5% עד 10%, וטמפרטורת תא גבוהה בקיץ הישראלי מורידה עוד. בפועל תקבלו 300W עד 320W בשעות השיא.
דוגמה – פאנל 400W מול סוללה של 1000Wh יסיים את העבודה בכ-3.5 עד 4 שעות של שמש ישירה. אם הפאנל מונח שטוח על הרצפה במקום בזווית של 30 מעלות, תוסיפו שעה.
למה גל סינוס טהור חשוב לציוד רגיש
רשת החשמל הביתית מספקת גל סינוס חלק ורציף בתדר 50Hz. ממיר זול מייצר גל סינוס משוכלל (Modified Sine Wave), שהוא בעצם גל מדורג עם פינות חדות. הוא נראה דומה על נייר, והוא הרסני בפועל.
הרכיבים שנפגעים כוללים מחשבים ניידים, כרטיסי פיקוד אלקטרוניים במקררים ובמזגני אינוורטר, מטעני סוללות ליתיום של כלי עבודה, מכשור מדידה וציוד רפואי. הסימפטומים הם התחממות יתר, זמזום, ובמקרה הרע שריפת ספק כוח.
נזק אחד לכרטיס פיקוד של מזגן עולה יותר מהפער במחיר בין ממיר טוב לממיר זול.
כל גנרטור סולארי ראוי לשמו כולל ממיר גל סינוס טהור (Pure Sine Wave) עם עיוות הרמוני (THD) מתחת ל-3%. זה נקי יותר ממה שמגיע לכם בשקע בקיר. גנרטור חשמלי פשוט מבוסס דלק, לעומת זאת, נותן זרם עם תנודות מתח שנובעות משינויי סיבובי המנוע.
סוגי סוללות ומחזורי פריקה, מה מחזיק שנים
סוללות LiFePO4 מספקות אורך חיים ארוך משמעותית מסוללות NMC
כאן נמצא ההבדל הכלכלי האמיתי, והוא לא מופיע בכותרת המוצר.
סוללות ליתיום יון מסוג NMC, שהיו הסטנדרט לפני כמה שנים, נותנות 500 עד 800 מחזורי טעינה עד ירידה ל-80% מהקיבולת המקורית. בשימוש יומיומי זה שנתיים.
סוללות ליתיום ברזל פוספט (LiFePO4) נותנות 3,000 עד 4,000 מחזורים באותו תנאי. בשימוש יומיומי מלא זה מעל 10 שנים.
עשו את החשבון, מערכת NMC זולה יותר שתוחלף פעמיים בעשור עולה בסוף יותר מגנרטור סולארי אחד מבוסס LiFePO4.
ויש גם היבט בטיחות. ל-LiFePO4 יש יציבות תרמית גבוהה משמעותית, נקודת בריחה תרמית (Thermal Runaway) בטמפרטורה גבוהה בהרבה, והיא לא נוטה להתלקח גם בפגיעה מכנית. לפתרון גיבוי שיושב בבית עם ילדים, זה לא סעיף שמתפשרים עליו.
עבודה בשטח, ציוד היקפי ומקררים ניידים
צוות מדידות בנגב, שלושה ימים באתר, בלי נקודת חשמל אחת ברדיוס של 12 קילומטר. זה בדיוק המקום שבו תחנת כוח מוכיחה את עצמה.
הטריק שמעטים מכירים הוא היציאות הישירות. שקע DC 12V ויציאות USB עוקפות את הממיר לגמרי. אין המרה מ-DC ל-AC ובחזרה ל-DC, ולכן אין את איבוד ה-15% הקבוע. מכשיר שמושך 60W דרך שקע 230V ייקח מהסוללה כ-70W. אותו מכשיר דרך יציאת 12V ייקח 62W.
לאורך שלושה ימים בשטח זה הפרש של שעות עבודה.
חיבור ישיר של צידנית נטענת לשקע ה-DC של תחנת הכוח מאפשר שמירה על קירור רציף למשך ימים שלמים בנצילות חשמלית מקסימלית. באותו אופן מזינים תאורת LED, מדחס ניפוח צמיגים ומכשירי קשר.
טבלת השוואה – סולארי מול דלק מול אל פסק
| פרמטר השוואה | גנרטור סולארי | גנרטור בנזין/דיזל | אל פסק (UPS) |
|---|---|---|---|
| מטרד רעש ופליטות | אפס רעש, אפס פליטות | רעש 65 עד 95dB, פליטת גזים | שקט, ללא פליטות |
| תלות בדלק | ללא צורך בדלק | תלות מלאה בזמינות דלק | ללא צורך בדלק |
| מיקום הפעלה | בתוך הבית או ברכב | אך ורק באוויר הפתוח | בתוך מבנה סגור |
| זמן אספקת חשמל | שעות עד ימים | בלתי מוגבל כל עוד יש דלק | 10 עד 30 דקות |
| תחזוקה שוטפת | אפסית | גבוהה, שמנים ופילטרים | החלפת מצברים כל 2-3 שנים |
המסקנה למי שמחפש גיבוי ביתי שקט היא גנרטור סולארי. מי שמריץ ציוד כבד יום שלם בשדה פתוח בלי מגבלת רעש ודלק צריך גנרטור חשמלי מבוסס דיזל. מי שרק צריך לכבות שרת בצורה מסודרת יכול להסתפק ב-UPS.
מה עדיף לבית ומה עדיף לשטח
| שיקול | שימוש ביתי לגיבוי | שימוש מקצועי בשטח |
|---|---|---|
| הפרמטר המוביל | קיבולת Wh | הספק רציף W ו-Surge |
| קיבולת מומלצת | 1500 עד 3000Wh | 1000 עד 2000Wh |
| הספק רציף מומלץ | 1000W עד 1800W | 2000W ומעלה |
| עדיפות למשקל | נמוכה, היחידה נייחת | גבוהה, עד 15 ק"ג לנשיאה |
| שיטת טעינה עיקרית | רשת AC בתעריף לילה | פאנל נייד ושקע רכב |
תרשים – קיבולת מול זמני עבודה בפועל
זמני עבודה בפועל מחושבים אחרי קיזוז נצילות ממיר של כ-85 אחוז
תחנת כוח 500Wh. תאורת LED ונתב אינטרנט (30W) כ-14 שעות עבודה. מחשב נייד מקצועי (60W) כ-7 שעות. פטישון לסירוגין (300W) כ-1.3 שעות נטו.
תחנת כוח 1000Wh. מקרר ביתי קטן עד בינוני (100W ממוצע) כ-8.5 שעות. טעינת סוללות כלי עבודה 18V בנפח 5Ah כ-10 מחזורי טעינה מלאים. תאורת הצפה לאתר 100W כ-8.5 שעות רצופות.
תחנת כוח 2000Wh ומעלה. מקרר גדול עם תאורה ותקשורת (200W) כ-8.5 עד 10 שעות. מכשיר CPAP רפואי (40W) מעל 40 שעות. משחזת או מסור שולחן (800W במקטעי עבודה) יום עבודה מלא בשטח.
המספרים מחושבים אחרי קיזוז נצילות ממיר של כ-85%. גנרטור סולארי שמפורסם עם מספרים גבוהים יותר מאלה כנראה מודד בתנאי מעבדה. פתרון גיבוי נבחר לפי המספר השמרני, לא לפי המספר היפה.
ארבע טעויות שחוזרות אצלנו בחנות
טעות ראשונה – בחירה לפי וואט נומינלי בלבד. אנשים רואים "2000W" ורצים לקופה, בלי לבדוק שמאחורי המספר יושבת סוללה של 600Wh שתיגמר תוך 18 דקות.
טעות שנייה – התעלמות מעומסי התנעה. הכלי כתוב 900W, המערכת נותנת 1000W רציף, ונראה שהכל בסדר, עד שהמשחזת מנסה להתניע ומושכת 2,400W. המערכת נכבית.
טעות שלישית – ויתור על גל סינוס טהור כדי לחסוך כמה מאות שקלים, ואז שריפת ספק כוח של מחשב נייד או של מכשיר מדידה. חסכון מדומה.
טעות רביעית – פאנל 100W מול סוללת 2000Wh. הטעינה תיקח שלושה ימי שמש מלאים. כלל אצבע – הספק הפאנל צריך להיות לפחות 25% מהקיבולת במספרים, כלומר 500W פאנל לסוללת 2000Wh.
טיפ מקצועי מהניסיון שלנו – אל תקנו גנרטור סולארי בלי לכתוב קודם רשימה של כל צרכן ואת הוואטים שלו. חמש דקות עם דף חוסכות אלפי שקלים.
כלים נוספים שכדאי להכיר
שאלות ותשובות
סיכום והמלצות
המעבר לאנרגיה סוללתית הוא לא עניין אידיאולוגי. הוא עניין של זמן עבודה, של גישה לאתרים שסגורים בפני רעש ודלק, ושל בטיחות בתוך מבנה סגור. גנרטור סולארי נכון עם סוללת LiFePO4 יעבוד עשור שלם בלי טיפול, בעוד גנרטור חשמלי מבוסס דלק עדיין רלוונטי לעומסים כבדים ורציפים בשדה פתוח.
אנחנו ב"צלח" מלווים קבלנים, טכנאים ומנהלי רכש מ-1988, מהחנות בת 900 מ"ר באור יהודה, כספק מאושר של משרד הביטחון ובתקן ISO 9001. הגישה שלנו פשוטה, תביאו רשימת צרכנים, נחשב יחד את ה-Wh, נבדוק Surge, ונתאים מערכת גיבוי שלא תאכזב באמצע הפרויקט.
מוזמנים להתקשר 03-5337349, לקפוץ לרחוב המלאכה 9 באור יהודה, או לפנות אלינו דרך עמוד יצירת הקשר.